עיקול מקרקעין בהליכי הוצאה לפועל

עיקול מקרקעין הינו אחד מההליכים שזוכה רשאי לנקוט כנגד החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, במטרה לקדם את גביית החוב ממנו.

מטרת העיקול הינה לשים את היד על נכס אשר שייך לחייב, על מנת להגביל את יכולתו להשתמש בנכס ולמנוע ממנו להבריח אותו, ובכך לאפשר לזוכה / הנושה, להיפרע מהנכס בשל החוב המגיע לו מהחייב באמצעות מכירתו וגביית החוב מהתמורה המגיעה בעדו.

עיקול המקרקעין מתבצע בהתאם לפרק ג' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ופרק ד' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, אשר מסמיכים את ראש ההוצאה לפועל ובית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המקרקעין, לצוות על עיקול מקרקעין של החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת.

הפרוצדורה לעיקול מקרקעין

הליכי עיקול נכס המקרקעין מתבצעים בעיקרם באופן הבא:

הגשת בקשה לעיקול נכס המקרקעין - בפני ראש לשכת ההוצאה לפועל או בית המשפט המחוזי, בהתאם למצב רישום הזכויות בנכס המקרקעין על שם החייב, כמפורט להלן:

(א) במידה והמקרקעין רשומים על שם החייב – תוגש הבקשה בפני ראש ההוצל"פ, אשר מוסמך לצוות על עיקול נכס זה, וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעים בשל רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין לטובתו, וזאת מכח סעיף 34 (א) לחוק ההוצל"פ.

(ב) במידה והמקרקעין אינם רשומים על שם החייב – תוגש הבקשה בפני בית המשפט המחוזי, אשר מוסמך להצהיר שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הינם אכן של החייב, במידה והוא שוכנע בכך, ולצוות על עיקולם, וזאת מכח סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל. כל עוד בית המשפט טרם החליט בבקשה כזו, הוא רשאי לצוות על עיקולם הזמני, כאמור בסעיף 35 (א) לחוק.

יש לצרף לבקשה נסח טאבו או אישור רישום זכויות מטעם מינהל מקרקעי ישראל, במידה והנכס אינו רשום בטאבו. עם מתן צו העיקול על ידי ראש לשכת ההוצאה לפועל או על ידי בית המשפט המחוזי, תישלח על כך הודעה לחייב.

רישום העיקול על נכס המקרקעין – במידה וצו העיקול ניתן על ידי ראש ההוצל"פ, העיקול יוטל על הנכס על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין המתנהלים בלשכות רישום המקרקעין, טאבו, בהתאם לתקנה 62 (א1) לתקנות ההוצל"פ. במידה וצו העיקול ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, העיקול יוטל על הנכס באמצעות רישומו בתיק ההוצל"פ, ומעתה ואילך הוא יבוצע כאילו הוטל על פי הליכים בהוצל"פ, וזאת כאמור בתקנה 62 (ב) לתקנות ההוצל"פ.

משנרשם העיקול וכל עוד הוא לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתא, אלא בהיתר מאת בית המשפט המחוזי וזאת כאמור בסעיף 34 (ג) לחוק ההוצל"פ.

ביצוע שומת נכס המקרקעין – במידה והחייב לא פרע את חובו תוך 7 ימים ממועד המצאת ההודעה לחייב על העיקול, תיערך שומה של הנכס המקרקעין על ידי שמאי מקרקעין מוסמך, לצורך מכירתו, כאמור בתקנה 65 לתקנות ההוצל"פ.

דו"ח השומה יישלח לצדדים אשר רשאים לחלוק עליו, ולהמציא שומה סותרת מטעם שמאי מקרקעין מוסמך, ובמקרה כזה יקבע ראש ההוצל"פ מה תהיה שומת המקרקעין לצורך מכירתו.

מכירת נכס המקרקעין - במידה והחייב לא פרע את חובו לזוכה תוך 30 יום מיום רישום העיקול, רשאי רשם ההוצל"פ, לבקשת הזוכה, לצוות על מכירת הנכס המעוקל.

הליך זה קבוע בסעיף 36 לחוק ההוצל"פ, ודורש פרסום מודעה על מכירת הנכס, כאמור בתקנה 66 לתקנות ההוצל"פ, וכפי שיפורט בהמשך, אך זאת בכפוף להוראות ההגנה על דירת מגורים – כאמור בסעיף 38 לחוק ההוצל"פ, וכן בכפוף להוראות ההגנה על אדמה חקלאית – כאמור בסעיף 39 לחוק ההוצל"פ.

קראו בהרחבה: מכירת דירת מגורים בגלל חוב של אחד מבני הזוג

הגנת דירת מגורים - בהתאם לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, במידה והמדובר בעיקול דירת המגורים של החייב, רשם ההוצל"פ רשאי להוציא צו למכירת הדירה ולפינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ממנה אך ורק בכפוף לקיומם של שני התנאים המצטברים הבאים:

(א) הצדדים זומנו לדיון בפניו, ובמסגרת ההזמנה לחייב צויין כי הוא רשאי לבקש השהיית קבלה ההחלטה בענין זה כדי למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי חוק הסיוע המשפטי, במידה והוא זכאי לכך על פי אותו החוק, וזאת לפי סעיף 38 (א1) לחוק. בנוסף, ראש ההוצל"פ רשאי להחליט על השהיית החלטתו בעניין זה, מיוזמתו שלו או לבקשת החייב, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל יצוג לפי חוק הסיוע המשפטי במידה והוא זכאי לכך על פי אותו החוק.

(ב) הוכח, להנחת דעתו של רשם ההוצל"פ, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שיש להם יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלופי, אשר לפי סעיף 38 (ב) לחוק, יכול להיות בדרך של המצאת דירה אחרת, או בדרך של תשלום פיצויים או בדרך אחרת, לפי החלטת רשם ההוצל"פ.

יצויין כי הוראות סעיף 38 יחולו גם על דירת מגורים הנמצאת בקיבוץ, במידה והקיבוץ הינו החייב, כאמור בסעיף 38 (ה) לחוק, אך הן לא יחולו על דירת מגורים שדיני הגנת הדייר חלים עליה, ואין בהן כדי לפגוע בדינים אלה, כאמור בסעיף 38 (ד) לחוק ההוצל"פ.

הגנת אדמה חקלאית – בהתאם לסעיף 39 לחוק ההוצל"פ, במידה ומדובר באדמה חקלאית, שמשמשת כמקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מתן צו שישאיר בידי החייב חלק מתוך אותה אדמה חקלאית, בהיקף שדרוש למחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.

סעיף זה יחול גם כשמדובר באדמה חקלאית של חייב שהינו קיבוץ, המשמשת כמקור פרנסה מהותי של חברי הקיבוץ.

פרסום הודעה על מכירת נכס המקרקעין – לאחר חלוף 15 יום ממועד משלוח דו"ח השומה לצדדים, תפורסם מודעה ברבים על מכירת נכס המקרקעין, אשר תפרט את פרטי הנכס, סכום השומה, המועד להגשת הצעות קנייה, ולשכת ההוצאה לפועל אליה יש להגיש הצעות אלו, כאמור בתקנה 66 לתקנות ההוצל"פ.

המודעה תפורסם ברשומות, בעיתון יומי, או בלוח המודעות של הלשכה, או בכל דרך אחרת, והכל כפי שיורה רשם ההוצל"פ.

בהתאם לסעיף 37 לחוק, במידה ולא הוגשה כל הצעת קניה במועד שנקבע במודעה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.

בהתאם לתקנה 70 לתקנות ההוצל"פ, צו כזה ישמש אסמכתה לרישום בטאבו.

הגשת הצעות קניה – ההצעות לקניית המקרקעין תוגשנה תוך 15 יום מועד פרסום מודעת המכירה, אלא אם כן נקבעה תקופה ארוכה יותר על ידי רשם ההוצאה לפועל, תוך פירוט פרטי המציע, סכום הצעת הקניה, וצירוף ערבון בך של לפחות 10% מהסכום המוצע, כאמור בתקנה 67 לתקנות ההוצל"פ.

המכירה הפומבית – בתום התקופה להגשת הצעות הקניה, יוזמנו המציעים לתחרות המכירה הפומבית ע"י מנהל המכירות.

מנהל המכירות ינהל את המכירה הפומבית, וימסור עליה דו"ח לרשם ההוצל"פ, שיחליט סופית בעניין הכרזת הזוכה, כאמור בתקנה 68 לתקנות ההוצל"פ.

על הקונה לשלם את יתרת המחיר תוך 7 ימים מהיום שיידרש לכך, ובמידה והוא לא עשה כן או חזר בו מהצעתו, יחולט הערבון שלו, ואז יוכרז המציע שלאחריו כזוכה, ויחולו עליו הוראות אלו, וכן הלאה לגבי המציעים שלאחריו.

במידה ורשם ההוצל"פ לא אישר את המכירה או לא נתן אישור לזוכה תוך 30 יום מיום המכירה הפומבית, ראשים המציעים לקבל בחזרה את ערבונותיהם.

רישום הנכס על שם המציע הזוכה במכירה הפומבית – מציע שהוכרז כזוכה ואשר שילם את יתרת סכום הצעתו, יקבל אישור על כך מרשם ההוצל"פ, לשם רישום המקרקעין על שמו.

קראו בהרחבה: מכירת דירה של חייב במסגרת ההוצאה לפועל

ביטול או עיכוב הליכי העיקול על הנכס

החייב זכאי להגיש בקשה לביטול העיקול בפני רשם ההוצל"פ, כאמור בתקנה 63 א' לתקנות המקרקעין, המחילה בעניין זה את תקנה 44א לתקנות אלו.

עליו לשלוח העתק ממנה לזוכה תוך 3 ימים ממועד הגשתה, אלא אם כן רשם ההוצל"פ דחה את הבקשה לאחר שעיין בה. על הזוכה להגיש על הזוכה להגיב לבקשה תוך 7 ימים, וראש ההוצל"פ רשאי לזמן את הצדדים לדיון בבקשה. במידה והזוכה לא יגיש תגובה כאמור, רשאי ראש ההוצל"פ  להורות על ביטול העיקול.

במידה והבקשה נדחתה, החייב יכול לבקש בקשת רשות לערער, בר"ע, על צו העיקול בפני מקרקעין בפני בית משפט השלום. יחד עם זאת, הוא רשאי להגיש ערעור להבדיל מבר"ע, אם רשם ההוצאה לפועל העניק רשות לערער בגוף ההחלטה עצמה, או אם מקור החוב הוא בענייני מזונות ומשפחה.

במידה וצד ג' כלשהו, כלומר מי שאינו הזוכה או החייב, טוען שיש לו זכות כלשהי שאינה רשומה בנכס מקרקעין שעוקל, הוא רשאי להגיש בקשה בפני ראש ההוצל"פ לעיכוב מכירת הנכס, כדי לאפשר לו לפות בעניין זה לבית המשפט המחוזי, ובמידת הצורך, גם להתות את העיכוב במתן ערבות ע"י אותו צד ג', להנחת דעתו, בהתאם לסעיף 40 (ג) לחוק ההוצל"פ.

במידה והזוכה לא הגיש בקשה למכירת הנכס תוך 3 שנים מיום העיקול, ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37 לחוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול ומשעשה כן, ימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין וזאת בהתאם לסעיף 41 לחוק ההוצל"פ.

וכמובן, במידה והחייב פרע את החוב, רשם ההוצל"פ רשם להורות על ביטולו ובמקרה כזה ימחק רישום העיקול בטאבו כאמור בסעיף 42 לחוק ההוצל"פ.

להתייעצות אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001